רובע סגרדה פמיליה הוא הרשת השקטה של רחובות אישאמפלה שמסביב לבזיליקה של גאודי - פחות תיירותי מהרובע הגותי, עם תצפית חינם על המגדלים מכיכר גאודי, מסעדות מקומיות במחירים סבירים, וגישה ישירה בקו מטרו L2/L5. כרטיס כניסה לבזיליקה עצמה, בסביבות 26-30 יורו, כדאי להזמין לפחות שבועיים-שלושה מראש, כי הוא אוזל מהר בעונה.
מי שמגיע מכיוון הרובע הגותי או פסאייג' דה גרסיה מרגיש את השינוי מיד: הרחובות כאן רחבים, מסודרים בגריד מלבני שתוכנן במאה ה-19, עם עצים משני צדי המדרכה ובנייני מגורים בני חמש-שש קומות שרוב תושביהם עדיין ברצלונים אמיתיים, לא דירות נופש. הבזיליקה בולטת מכל זווית - קווי הרקיע של השכונה נבנו סביבה, לא היא סביבם.
מסביב לבזיליקה יש שילוב נדיר: אתר מורשת עולמי בן יותר ממאה שנות בנייה, לצד שגרה שכונתית רגילה - בית מרקחת בפינת הרחוב, שוק מקומי קטן, וקפה בוקר שבו יושבים תושבים ולא רק תיירים עם מפה. זה בדיוק מה שהופך את הביקור כאן, גם רק לכמה שעות, למשמעותי יותר מתמונה מהירה ליד הכניסה.
האופי של הרובע: הגריד המודרניסטי של אישאמפלה
הרובע שסביב הבזיליקה שייך לחלק המזרחי של אישאמפלה - הרשת המלבנית של רחובות שתוכננה על ידי המהנדס אילדפונס סרדה במאה ה-19 כדי לפתור את הצפיפות של העיר העתיקה. הבלוקים כאן בעלי פינות קטומות ייחודיות, שנועדו במקור לאפשר לכרכרות לפנות בנוחות, והיום יוצרות כיכרות קטנות בכל צומת שמשמשות בתי קפה ודוכני רחוב. בניגוד לרחובות הצרים והמתפתלים של הרובע הגותי, כאן הכל ישר, רחב ונושם.
רחוב אבינגודה גאודי - הציר המחבר
הרחוב המרכזי שחוצה את הרובע, אבינגודה גאודי (Avinguda Gaudí), מחבר בקו ישר בין הבזיליקה לבין בית החולים סנט פאו במעלה הגבעה - שני אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו במרחק הליכה של עשר דקות זה מזה. זהו הציר שבו מרוכזים רוב בתי הקפה, חנויות המזכרות הקטנות והמסעדות המשרתות תושבים לצד תיירים.
שכונה חיה, לא רק תפאורה לתמונות
מעבר לרדיוס הצר סביב הכניסות לבזיליקה, הרובע נשאר במידה רבה שכונת מגורים רגילה: בתי ספר, מרפאות שכונתיות, מכולות וסופרמרקטים. תיירים שמתרחקים מעבר לכיכר הקרובה מגלים רחובות שקטים כמעט לגמרי מתיירות, שמתאימים לטיול איטי בלי מפה ובלי תור.
התכנון המקורי של הרשת, שנקרא על שם המהנדס אילדפונס סרדה שיזם אותו, ביקש להבטיח לכל דירה גישה לאור שמש ולאוויר צח - בניגוד לצפיפות החונקת של העיר הישנה. הבלוקים המרובעים תוכננו במקור עם חצרות פנימיות ירוקות, וחלק מהן עדיין שרידות בין הבניינים, גם אם רבות הפכו במשך השנים לחניונים או שטחי מסחר. מי שמסתכל למעלה, מעבר לקומת הרחוב, שם לב לפרטי חזית מעוטרים, מרפסות ברזל יצוק ואריחי קרמיקה צבעוניים שמעידים על תקופת הבנייה - סוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, בדיוק כשגאודי עצמו התחיל לעבוד על הבזיליקה.
כיכר גאודי והתצפית הקלאסית על המגדלים
נקודת התצפית המוכרת ביותר על הבזיליקה נמצאת בכיכר גאודי (Plaça de Gaudí), פארק קטן וירוק ממש מול הכניסה הצפון-מזרחית של הבזיליקה, מול חזית הלידה. במרכז הכיכר יש בריכת נוי מלבנית שמשתקפים בה מגדלי הבזיליקה בימים שקטים - זו התמונה ה"קלאסית" שמככבת ברוב הפרסומים והגלויות מהעיר.
מתי להגיע כדי לתפוס את השתקפות הבריכה בלי קהל
מטיילים שחוזרים לצלם את הכיכר שוב ושוב מדווחים על אותו דבר: להגיע לפני השעה שמונה בבוקר. באור הראשון השמש עולה מאחורי הצופה ומאירה ישירות את חזית הלידה, בלי סנוור, והכיכר עוד כמעט ריקה - השילוב הזה נעלם כמעט לגמרי אחרי תשע, כשהאוטובוסים המאורגנים מתחילים להגיע. מי שמגיע בשעות הצהריים עדיין יכול לתפוס תמונה סבירה, אבל בלי ההשתקפות הנקייה ובלי הרחוב הפנוי.
הצד השני: כיכר סגרדה פמיליה בשעת שקיעה
בצד הדרום-מערבי של הבזיליקה, מול חזית הפסיון, נמצאת כיכר נוספת, כיכר סגרדה פמיליה (Plaça de la Sagrada Família), שפחות מצולמת אבל מציעה יתרון משלה: לקראת שעת השקיעה האור הנמוך נופל בזווית שמדגישה את הפיסול המחודד של החזית, ורוב קבוצות התיירים הגדולות כבר עזבו לכיוון הארוחה או המלון. זו נקודת התצפית המומלצת למי שמעדיף לא לקום מוקדם.
כדאי לדעת שהחזיתות עצמן שונות מאוד באופיין: חזית הלידה, זו שגאודי הספיק לפקח על בנייתה בעצמו, עשירה בפיסול עגלגל ואורגני שמתאר לידה וטבע; חזית הפסיון, שנבנתה בעיקר אחרי מותו לפי תוכניותיו, קשה ומזוויתית יותר, ומתארת את סבל הצליבה בקווים חדים במכוון. ההבדל הזה בולט מיד כשעוברים מכיכר אחת לשנייה, ורבים ממי שמבקרים רק בכיכר אחת מפספסים את הניגוד המכוון בין השתיים.
מסעדות ובתי קפה בסביבה: לאן ללכת ולאן לא
הטעות הנפוצה ביותר של מבקרים היא לשבת לאכול במסעדה הראשונה שרואים, צמוד ממש לכניסה לבזיליקה. המקומות האלה מתומחרים לתייר חד-פעמי שלא יחזור, והאיכות בהתאם. תושבי השכונה ומטיילים ותיקים מסכימים כמעט תמיד על אותה עצה: ללכת ברגל עוד חמש עד עשר דקות מהכניסה, לתוך הרחובות הפנימיים של הרובע, וההבדל במחיר ובאיכות מורגש כבר בתפריט.
איפה כדאי לחפש
הרחובות המקבילים לאבינגודה גאודי, ובמיוחד האזור שסביב קארר דה סרדניה וקארר דה פדיה, מרוכזים בברי טאפאס ובמסעדות משפחתיות במחירים ריאליים לתושב מקומי - טאפה בודדת נעה בסביבות 3-6 יורו, וארוחה מלאה עם יין בסביבות 15-25 יורו לאדם. שווה לבדוק שעות פתיחה ותפריט עדכני מראש, כי הם משתנים ממקום למקום. סקירה כללית של המנות שכדאי להכיר לפני שיושבים לתפריט בקטלאנית או ספרדית אפשר למצוא במה לא לפספס באוכל של ברצלונה.
שמות ספציפיים ששווה לבדוק
בין המקומות שחוזרים בהמלצות של מי שמכיר את השכונה: אל סלר דל וורמוט (El Celler del Vermut), בר וורמוט קטן במרחק כמה מאות מטרים מהבזיליקה שמתמחה בטאפאס קלאסיות כמו קרוקטות, פאטאטס בראווס וגם תמנון גליציאני; ולה יסקה (La Llesca), על אבינגודה גאודי עצמה, שמגישה מטבח ספרדי מסורתי כולל פאייה ונקניקים ספרדיים. אלה לא בהכרח "המומלצים בעולם" - הם פשוט דוגמה טובה למה שנמצא כשמתרחקים כמה דקות הליכה מהכניסה הראשית, ותמיד כדאי לבדוק ביקורות עדכניות ושעות פעילות לפני ההגעה.
ארוחת צהריים במחיר קבוע
כמו ברוב ברצלונה, גם כאן מסעדות רבות מציעות בימי חול בשעות הצהריים תפריט קבוע במחיר אחיד - כמה מנות ברצף במחיר נמוך משמעותית מהזמנה בערב. זו דרך נוחה ולא יקרה לטעום כמה מנות שונות בלי להתחייב לתפריט מלא, אבל שווה לוודא בכל מקום את המחיר המדויק ואת מה שכלול בו, כי הם משתנים בין מסעדה למסעדה.
וורמוט ופאטאטס בראווס בסגנון מקומי
אחד הפורמטים הפופולריים בשכונה הוא בר וורמוט - מסורת קטלאנית שמתחילה בשעות הצהריים המאוחרות, עם כוס וורמוט מוגזת בקרח לצד קרוקטות, פאטאטס בראווס וטאפאס קרות. זו דרך נעימה וזולה יחסית לטעום את האזור בלי לשבת לארוחה מלאה, ורוב הברים האלה מלאים בעיקר בברצלונים ולא בקבוצות תיירים.
להזמין מראש כרטיס עם דילוג על התור
הרחובות של הרובע נעימים לטיול רגלי חופשי - אבל את הכניסה לבזיליקה עצמה חובה להזמין מראש, כי היא נגמרת מהר בעונה הגבוהה.
בדיקת זמינות ומחיר ←איך מגיעים: קו מטרו L2/L5 ואפשרויות נוספות
הדרך הכי מהירה ואמינה להגיע היא מטרו: תחנת סגרדה פמיליה משרתת שני קווים - הקו הסגול L2, מכיוון פראל·לל ומרכז העיר, והקו הכחול L5, מכיוון בארסלונה-סאנץ, תחנת הרכבת המרכזית. התחנה יוצאת ממש מול הבזיליקה - יציאה אחת מובילה ישר לכניסה, בלי הליכה נוספת.
מחירים ואפשרויות כרטוס
נסיעת מטרו בודדת עולה כ-2.4 יורו. למי שנשאר בעיר כמה ימים, כרטיסיית עשר נסיעות עולה בסביבות 12 יורו וחוסכת משמעותית, והיא תקפה גם על אוטובוס וטראם באזור המרכזי שמכסה את כל מרכז העיר כולל הרובע הזה. הרכבות מגיעות כל 3-5 דקות בשעות העומס, כך שאין צורך לתכנן זמן המתנה משמעותי. פירוט מלא על סוגי הכרטיסים והרשת התחבורתית של העיר נמצא באיך מתניידים בברצלונה.
הליכה מרחובות סמוכים
מי שכבר נמצא באזורי אישאמפלה הסמוכים יכול גם פשוט להגיע ברגל - המרחק מפאסאייג' דה גרסיה, לדוגמה, הוא כעשרים עד עשרים וחמש דקות הליכה נעימה דרך רחובות מוצלים. אופציה נוספת שרבים לא מודעים אליה היא רשת האופניים והקורקינטים החשמליים המשותפים שפזורים בתחנות עגינה ברחבי העיר - נוחה במיוחד למי שכבר נמצא במרחק קילומטר-שניים ורוצה לחסוך את זמן ההמתנה למטרו בשעות העומס.
לתכנן מראש: כרטיסים לבזיליקה נגמרים מהר
הטעות היקרה ביותר שמטיילים עושים ברובע הזה היא להגיע בלי כרטיס מוזמן מראש, מתוך מחשבה שאפשר לקנות בקופה במקום. זה כבר לא אפשרי: הכניסה לבזיליקה מבוססת כולה על הזמנה מקוונת עם שעת כניסה קבועה, ואין קופות פיזיות למכירת כרטיסים באתר. בעונה הגבוהה, בערך אפריל עד ספטמבר, הכרטיסים נוטים להיגמר כשבועיים עד שלושה שבועות מראש, ולעלייה למגדלים אפילו שלושה שבועות ומעלה.
איזה כרטיס מתאים
כרטיס הכניסה הבסיסי, בסביבות 26-30 יורו למבוגר, כולל כניסה עצמאית לבזיליקה. מי שרוצה גם הסבר על הסמליות והתכנון האדריכלי של גאודי יכול לבחור כרטיס עם סיור מודרך ודילוג על התור, שחוסך את זמן ההמתנה בכניסה וכולל הדרכה על חזיתות הלידה, הפסיון ובית הספר ההיסטורי שבנה גאודי לילדי הפועלים באתר.
מה עם עלייה למגדלים
כרטיסי עלייה למגדלים, עם מעלית וירידה במדרגות צרות, נמכרים בנפרד ובכמות מוגבלת בכל שעה, ונוטים להיגמר עוד לפני כרטיסי הכניסה הרגילים. מי שמתלבט אם לשלב את זה בביקור כדאי שיחליט ויזמין מוקדם ככל האפשר, ולא להשאיר את זה להחלטה של הבוקר עצמו.
מה עוד יש ברובע - מעבר לבזיליקה עצמה
הרובע לא נגמר בבזיליקה. במעלה אבינגודה גאודי, כעשר דקות הליכה, נמצא בית החולים סנט פאו (Hospital de Sant Pau) - קומפלקס מודרניסטי מרהיב שתכנן לואיס דומנק אי מונטנר, בן דורו המתחרה של גאודי, ומוכר כאתר מורשת עולמי בפני עצמו. מי שמתעניין באדריכלות קטלאנית ולא רק בגאודי ימצא כאן ניגוד מעניין: פסיפסים, קשתות וגגות רעפים צבעוניים בסגנון שונה לגמרי מהבזיליקה, אבל מאותה תקופה ואותה רוח יצירתית.
ספרייה ציבורית ושוק שכונתי
בלב הרובע פועלת ספרייה ציבורית גדולה, שמשמשת בעיקר תושבים אבל פתוחה לכולם ומספקת הצצה נעימה לשגרה מקומית. באזור פועל גם שוק שכונתי קטן יחסית לגודלו של אישאמפלה, עם דוכני ירקות, דגים ומעדניה שמשרתים בעיקר את התושבים.
מבשלת בירה ותיקה
מי שמחפש הפסקה קלילה מסיורי אדריכלות יכול לבקר במפעל הבירה הוותיק אסטרייה דאם (Estrella Damm) שנמצא בשולי הרובע ומציע סיורים עם טעימות - אופציה נחמדה לשבור את היום בין אתרי אדריכלות.
קומפלקס בית החולים כאתר ביקור
בית החולים סנט פאו פעל כמוסד רפואי פעיל במשך יותר ממאה שנה, עד שהפעילות הרפואית עברה בהדרגה למבנים מודרניים יותר בסמוך, והקומפלקס ההיסטורי הוסב לאתר תרבות ומורשת פתוח למבקרים. שלושה עשר הביתנים המקוריים, שכל אחד מהם מוקדש לתחום רפואי אחר, מחוברים ברשת מנהרות תת-קרקעיות, וגגותיהם המרוצפים בקרמיקה צבעונית נראים בבירור מנקודות תצפית גבוהות בעיר. הכניסה לקומפלקס בתשלום נפרד מהבזיליקה, ומי שמתעניין באדריכלות מודרניסטית ולא רק בגאודי ימצא כאן מוזיאון מלא בפני עצמו.
טיפים מבוססי חוויה של מטיילים בשטח
מעבר למידע הרשמי, כמה תובנות חוזרות ונשנות בדיווחי מטיילים ובקבוצות טיולים, שלא תמיד מופיעות באתרים הרשמיים.
- הצד הצפוני של הבזיליקה, חזית הלידה מול כיכר גאודי, מואר טוב יותר בבוקר; הצד הדרומי, חזית הפסיון, מואר טוב יותר אחר הצהריים - זה קובע לא רק לצילום אלא גם לאיכות האור בתוך הבזיליקה עצמה דרך חלונות הויטראז'.
- ביקור בפנים הבזיליקה בשעות אחר הצהריים המאוחרות נחשב למועד הטוב ביותר לצפות בוויטראז'ים: השמש המערבית חודרת דרך החלונות הצבעוניים ויוצרת הצפה של צבעים על הרצפה והעמודים, אפקט שכמעט לא קיים בבוקר.
- תור הביטחון בכניסה, כולל בדיקת תיקים, יכול לקחת כמה דקות נוספות גם עם כרטיס מוזמן מראש - מומלץ להגיע כעשר דקות לפני השעה הרשומה על הכרטיס ולא בול בזמן.
- בסופי שבוע ובחודשי הקיץ הרחובות הראשיים של הרובע, במיוחד ליד היציאה מהמטרו, יכולים להיות עמוסים בקבוצות מאורגנות בשעות הבוקר המאוחרות - מי שמתכנן גם לאכול בסביבה מוזמן לתזמן ארוחת צהריים מוקדמת או מאוחרת מהרגיל.
- כמה מטיילים מדווחים שכדאי לבדוק לוח זמנים של קונצרטים קאמריים שמתקיימים לפעמים בבזיליקה בשעות הערב - כרטיסים לאירועים כאלה נמכרים בנפרד ומאפשרים לחוות את האקוסטיקה של המקום בלי ההמון של שעות היום.
- קבוצות מטיילים בפורומים מזהירות שגם עם כרטיס מוזמן, המעבר בין הכניסה לתחילת הסיור בפועל יכול לקחת רבע שעה נוספת בעונה עמוסה - כדאי להביא בחשבון מרווח זמן לפני פעילות הבאה ביומן, ולא לתכנן משהו צמוד מיד אחרי.
- כמה חשבונות מקומיים בטיקטוק ובאינסטגרם ממליצים לצלם את חזית הלידה גם מהצד, מזווית של כ-45 מעלות מכיוון הכניסה לתחנת המטרו, כי מהזווית הזו נראים בו-זמנית גם המגדלים החדשים שנבנו בשנים האחרונות וגם הפרטים העתיקים יותר של החזית המקורית - ניגוד שקשה לתפוס בצילום ישר מהחזית.
למי מתאים הרובע ומתי לבקר
הרובע מתאים כמעט לכל סוג של מטייל: משפחות עם ילדים ימצאו כאן פחות צפיפות מהרובע הגותי ומרחבי פארק נעימים לישיבה; זוגות שמחפשים ארוחה רגועה בלי תפאורה תיירותית ימצאו אותה במרחק הליכה קצרה; וחובבי אדריכלות יכולים לשלב במסלול אחד את הבזיליקה, בית החולים סנט פאו וגם קפיצה לפארק גואל שנמצא כעשרים דקות נסיעה משם.
מבחינת עונתיות, הרובע נעים לביקור כמעט כל השנה - בקיץ הוא פחות חם ופחות סחוט מהרובע הגותי הצפוף, ובחורף המרחב הפתוח סביב הבזיליקה מרגיש טבעי יותר מסמטאות צרות. הזמן היחיד שדורש תשומת לב מיוחדת הוא סוף שבוע ארוך או חג נוצרי מרכזי, כשגם התיירות המקומית מברצלונה עצמה מציפה את האזור.
למי שמתכנן את הטיול לברצלונה מנקודת מבט ישראלית: השכונה בטוחה להליכה בשעות היום והערב המוקדם כמו רוב אזורי אישאמפלה, ואין בה כל דבר ייחודי שדורש זהירות מיוחדת מעבר לתשומת הלב הרגילה לכיס ולתיק באזורים תיירותיים צפופים. ברצלונה מוגדרת יעד נוח יחסית לישראלים בזכות טיסות ישירות מתל אביב באורך של כארבע שעות, וברוב המקרים אין בעיה לתכנן ביקור ברובע כחלק מסוף שבוע ארוך ולא רק מטיול ממושך. מי שמחפש גם היכרות עם המורשת היהודית של העיר יכול לשלב ביום אחר ביקור בהרובע היהודי ההיסטורי של ברצלונה.
| מה / איפה | מתי הכי כדאי | מה מקבלים |
|---|---|---|
| כיכר גאודי (הבריכה) | לפני השעה 08:00 בבוקר | השתקפות המגדלים במים, כמעט בלי קהל |
| כיכר סגרדה פמיליה | כשעה לפני השקיעה | אור זהוב על חזית הפסיון, פחות תיירים |
| כרטיס כניסה בסיסי לבזיליקה | הזמנה 2-3 שבועות מראש בעונה | בסביבות 26-30 יורו למבוגר |
| כרטיס עם עלייה למגדל | הזמנה 3+ שבועות מראש | תוספת של כמה עשרות יורו, נגמר הכי מהר |
| נסיעת מטרו בודדת (L2/L5) | כל שעות היום, כל 3-5 דקות | בסביבות 2.4 יורו |
| כרטיסיית 10 נסיעות (T-Casual) | לשהות של כמה ימים בעיר | בסביבות 12 יורו, תקפה גם על אוטובוס וטראם |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הכניסה לבזיליקה מבוססת כולה על הזמנה מקוונת עם שעת כניסה קבועה - אין קופה פיזית למכירת כרטיסים במקום.
- תחנת המטרו סגרדה פמיליה (קווים L2 ו-L5) יוצאת ממש מול הכניסה, כך שאין צורך בהליכה ארוכה מהתחנה.
- מסעדות צמודות לכניסה הראשית בדרך כלל יקרות ופחות איכותיות ממה שנמצא כמה רחובות פנימה.
- הרובע רחב יותר מהבזיליקה עצמה - כולל את בית החולים סנט פאו, שוק שכונתי וספרייה ציבורית.
- כדאי להגיע לפחות עשר דקות לפני שעת הכניסה הרשומה על הכרטיס בגלל בדיקת הביטחון בכניסה.
- עונת השיא, בערך אפריל עד ספטמבר, מחייבת הזמנת כרטיסים מוקדם משמעותית מהעונה השקטה.
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע בלי כרטיס מוזמן מראש מתוך מחשבה שאפשר לקנות במקום.
- לאכול במסעדה הראשונה שרואים צמוד לכניסה, במקום ללכת עוד כמה דקות הליכה פנימה לרובע.
- להגיע לכיכר גאודי בצהריים ולהתאכזב מהעדר ההשתקפות הנקייה בבריכה - זה אפקט של שעות הבוקר המוקדמות בלבד.
- לתכנן רק שעה לביקור באזור, ולפספס את בית החולים סנט פאו ואת שאר הרובע.
- לזלזל בזמן בדיקת הביטחון בכניסה ולהגיע בול בשעת הכרטיס.
- להזניח את כרטיסי עלייה למגדלים עד הרגע האחרון - הם נגמרים לפני כרטיסי הכניסה הרגילים.
שאלות נפוצות
כמה זמן מומלץ להקדיש לרובע סגרדה פמיליה?
לביקור בבזיליקה עצמה כדאי לתכנן שעה עד שעה וחצי. מי שרוצה גם לצלם משתי הכיכרות, לאכול בסביבה ואולי לקפוץ לבית החולים סנט פאו, כדאי שישריין חצי יום.
האם צריך להזמין כרטיסים לבזיליקה מראש, או אפשר להגיע ספונטנית?
חובה להזמין מראש דרך האתר הרשמי או ספק מורשה - אין קופה פיזית באתר, ובעונה הגבוהה הכרטיסים נגמרים כשבועיים עד שלושה שבועות לפני התאריך.
איזו כיכר עדיפה לצילום - כיכר גאודי או כיכר סגרדה פמיליה?
כיכר גאודי, עם בריכת הנוי, נותנת את הצילום הקלאסי בבוקר מוקדם. כיכר סגרדה פמיליה מתאימה יותר לשעת אחר הצהריים המאוחרת ולשקיעה, עם פחות תיירים.
איך מגיעים לרובע בלי מונית?
מטרו קו L2 או L5 עד תחנת סגרדה פמיליה, שיוצאת ממש מול הבזיליקה. אלטרנטיבה נעימה היא הליכה של כעשרים דקות מכיוון פאסאייג' דה גרסיה.
יש מה לעשות ברובע חוץ מהבזיליקה?
כן - בית החולים סנט פאו במרחק הליכה, ספרייה ציבורית גדולה, שוק שכונתי קטן, וריכוז של ברי טאפאס ומסעדות מקומיות ברחובות הפנימיים.
האם השכונה בטוחה למשפחות עם ילדים?
כן, מדובר בשכונת מגורים רגילה עם רחובות רחבים ופארקים קטנים, בטוחה לטיול ברגל בשעות היום והערב המוקדם כמו רוב אזורי אישאמפלה.